מודל להקטנת ומניעת שחיקה
| מאת: | גליה בר שלום, ייעוץ ארגוני * גיוס עובדים * גרפולוגיה *ייעוץ קריירה |
מודל ארבעת השלבים למניעת שחיקה
לפניכם מודל בן ארבעה שלבים להקטנת ומניעת שחיקה בעבודה, אשר מופיע בספרה של פרופ' איילה מלאך פיינס "שחיקה נפשית- מהותה ודרכי התמודדות עמה".
נציג את המודל ולאחר מכן, נדגים את דרך היישום שלו באופן מעשי.
ישנם 4 שלבים שכדאי לכל עובד לבחון אותם כדי להקטין או למנוע שחיקה:
- מודעות לבעיה.
פשוט להיות מודעים לעצמנו, לסביבתנו ולאופן שהסביבה משפיעה עלינו. מודעות לקיומה של שחיקה בעבודה יכולה לסייע במניעת שחיקה בכלל ואף לסייע לאבחן שחיקה אצל עובדים אחרים, חברים ואף בני זוג.
- נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת
כאשר העובד מאמץ אחריות למניעת שחיקה של עצמו ולא מצפה מאנשים אחרים לשפר את המצב עבורו, הוא גם משפר את מצבו באופן אובייקטיבי וגם משיג תחושת שליטה על המצב בו הוא נמצא. חשוב לזכור כי גם בקשת עזרה מאנשים אחרים היא דרך לשפר את המצב.
- בהירות אבחנה
מיקוד ודיוק באבחנה ביחס הוא קריטי כדי להגיע לפתרון איכותי. כדאי להימנע מפתרונות כלליים וכוללניים.
עובדים בדרך כלל זקוקים לאחד או יותר מהרכיבים הבאים: השתייכות, הגשמה עצמית, הכרה והערכה, בטחון כלכלי והזדהות אידאולוגית. כאשר עובד זקוק לאחד המרכיבים שלעיל ואינו זוכה לו במסגרת העבודה, עלולה להתפתחת אצלו שחיקה.
- פיתוח אמצעי התמודדות חדשים, תוך כדי שיפור איכותם של אמצעי התמודדות ישנים
פיתוח דרכים ואמצעים להתמודד עם השחיקה: שיפור אמצעים שכבר קיימים או אימוצם של אמצעי התמודדות חדשים. זוהי הזדמנות להתבונן בדרכי פעולה מן העבר ולבחון האם הם מתאימים לרגע הנוכחי.
נושאים שבדרך כלל מומלץ לבחון הם ניהול זמן, הפרדה בין עולם העבודה לעולם הפרטי (הפרדת חיי בית ועבודה) ואף הרפיה בסוף יום עבודה.
איך זה עובד באמת? - דוגמא
נבחן את 4 השלבים שלעיל באמצעות דוגמא מעשית של אסף:
אסף הוא עובד שהולך באי חשק לעבודה בבוקר, בשונה מבעבר. הוא מרגיש שהסבלנות שלו כלפי אנשים אחרים יורדת, שהלקוחות בזמן האחרון הם בעיקר מטרד עבורו ושכל מטלה נוספת היא מעמסה.
- מודעות לבעיה:
מדוע מתמעטת הסבלנות שלו כלפי אנשים אחרים? האם באמת גישתם של הלקוחות השתנה לאחרונה? מדוע מטלות שבעבר נהנה מהן, נתפסות בעיניו כיום כמטרד?
חשוב שהעובד יבין כי סביר להניח שמדובר בתהליך של שחיקה בעבודה. זוהי המודעות לבעיה.
- נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת:
לאחר שאסף מבין כי מדובר בשחיקה, הוא צריך לתפוס את עצמו כאחראי על המצב, לנסות להביא להפחתה של השחיקה ולמנוע את הגברתה או הישנותה בעתיד. הכוונה היא כי מומלץ שהוא לא יצפה מאנשים אחרים שהם יפתרו את הבעיה עבורו. אנשים אחרים צריכים לסייע, אך האחריות לשיפור המצב מוטלת על אסף.
- בהירות אבחנה:
ביחס לפתרונות אפשריים: לאחר שאיתר את השחיקה בעבודתו ואף הבין כי הוא האחראי לשיפור המצב, על אסף לנסות לאתר מהו מקור הגורם העקרי לשחיקה.
נניח כי הוא מבין שלאחרונה הוא אינו מספיק לבצע את עבודתו במלואה ובסוף כל יום הוא יוצא בתחושה כי לא הצליח להשיג את המטרות שלו. העובד כעת ממקד אבחנתו כי מדובר בניהול זמן לא תקין. ניהול זמן לא תקין הן שלו והן של המנהל הישיר לו אשר מעמיס עליו עבודה רבה מכפי שניתן לבצע גם במאמץ רב.
- פיתוח אמצעי התמודדות חדשים:
פיתוח אמצעי התמודדות חדשים, תוך כדי שיפור איכותם של אמצעי התמודדות ישנים:
כעת ינסה אסף להבין באילו אמצעים הוא נקט עד כה ולבחן כל אמצעי במידת התאמתו להווה. לדוגמא, קריאת מיילים כל שעה עגולה, הצגת הקושי בפני המנהל ואימוץ שיטות ניהול זמן יעילות אחרות עבורו. התפיסה כי בחינת דרכי הפעולה שלו מפעם לפעם עשויה לסייע באופן ניכר בשיפור שביעות הרצון שלו בעבודתו ואף בשיפור שביעות הרצון של המנהל הישיר לו ממנו.
בהצלחה אסף....
כעת ינסה לאבחן בדיוק רב יותר מהם מקורות לניהול הזמן הלא מנוצל, לדוגמא, קריאת מיילים בזמן הגעתם ולא בצורה מרוכזת מדי פעם, דחיה בטיפול של נושאים חשובים אך לא דחופים עד שהם הופכים לבעיה וצורכים ממנו זמן ניכר הרבה יותר מאשר היה מטפל בהם כשעדיין לא היו דחופים וכך הלאה.
שחיקה היא גורם חשוב ומשפיע כשאנו מדברים על משאבי אנוש בארגון. אנשים שונים זקוקים למרכיבים שונים ואף מרכיבים זהים נתפסים על ידי אנשים באופן סובייקטיבי ושונה. חשוב שכל עובד יקח אחריות ויאבחן באם הוא בתחילתו של תהליך שחיקה משום שמנהלים לא תמיד פנויים לכך, בעיקר בעתות לחץ, שינוי ארגוני או משבר שהם בדיוק הרגעים שמקרבים אותנו לתהליכי השחיקה. לסיום, בדומה לתחומים רבים אחרים בארגון, כדאי להשתכלל ולהשתפר כל הזמן ביחס לאמצעי ההתמודדות שלנו למול השחיקה.
בחזרה לנושא: מתמודדים עם שחיקה בעבודה
בחזרה לנושא: משאבי אנוש
מעבר לנושא ייעוץ קריירה
|
||||
|
|
|
|