אינטואיציה עובדת

מאת: גליה בר שלום

"שניה אחת הספיקה לי כדי לדעת שהוא לא מתאים". סיפרה חברתי סמנכ"לית משאבי אנוש בארגון בגודל בינוני. "אני לא יכולה להצביע מהו הדבר המדויק שגרם לי להרגיש כך אבל באינטואיציה ידעתי שהמועמד הבכיר הזה לא מתאים לחברה שלנו. הבעיה היא שלא הקשבתי לאינטואיציה שלי". כששאלתי למה היא מתכוונת היא הוסיפה וסיפרה שהיא ניסתה להתעלם מהאינטואיציה כי משהו שבהתנהלות שלו נראה לה לא מתאים. היא ראיינה את הבחור ואף התרשמה מניסיונו המקצועי. לאחר שנקלט הבינה שעשתה טעות כשלא העניקה משמעות לאותה אינטואיציה. לאחר זמן קצר נמצא כי הוא לא מתאים לארגון בצורת החשיבה וההתנהלות שלו ונאלץ לעזוב. "כשקולטים מועמד, צריכה להיות התאמה בין העובד ולארגון בכמה מישורים, כולל סגנון ניהולי ותרבות ארגונית, לא רק הניסיון הוא הקובע, את אחד המישורים הללו ניתן כנראה לחוש באינטואיציה בדרך הטובה ביותר".

מהי אינטואיציה?

אנשים רבים יודעים מהי אינטואיציה, אך לרובנו קשה מאוד להסביר במילים מהי. הסיבה לכך טמונה בכך שהבעת מילים ותאור של מצבים נחשב ככלי ההגיון או כלי בידי הלוגיקה בעוד האינטואיציה היא חוויה, תחושה או השראה ושונה מצורת חשיבה לוגית בצורה מהותית. לכן, היותה של האינטואיציה א-לוגית היא זו שבעצם מקשה להסבירה במילים.

להגדרה רשמית של אינטואציה הקלק/י על : אינטואיציה - הגדרה.

האם יש סוגים שונים של אינטואיציה?

האינטואיציה היא בעיני הפונקציה המעניינת ביותר, הן בגלל היותה "לא הגיונית" ובשל כך "מוחרמת" ע"י אנשים רבים והן בשל היצירתיות והמהירות שהיא מביאה איתה אשר נדרשת כל כך בימינו אנו.

ניתן להבחין בין שני סוגים של אינטואיציה: עצמית ותהליכית.

משמעות הבחנה זו היא כי יתכן מצב בו אנשים בעלי אינטואיציה תהליכית, מסוגלים למצוא פתרונות אינטואיטיבית לכל הקשור במציאות בה הם חיים אך לאוו דווקא במה שקשור לעצמם, או להפך: אנשים המסוגלים למצוא פתרונות אינטואיטיביים ביחס לעצמם אך לא ביחס לאנשים אחרים או למצבים שונים בהם הם נתקלים.

כיצד אינטואיציה מתבטאת בתפקוד שלנו?

קיימים כמה אפיונים עיקריים להמצאות האינטואיציה אצל אנשים. אפיונים אלו יהיו בולטים יותר וברורים יותר בהתנהגותו של אדם ככל שפונקציה זו תהיה דומיננטית יותר כמרכיב חשיבתי והתנהגותי. מאפיינים הלו הינם: יצירתיות, יכולת הכללה, מהירות וגמישות.

יצירתיות

ה . היכולת להגיע לפתרון מהיר וייחודי בדרך שרב האנשים האחרים לא יגיעו אליו. הדרך האינטיאוטיבית-היצירתית היא זו שאנו מתקשים להסביר במילים, "הגעתי לפתרון אך אינני יכול להסביר במילים כיצד הגעתי לפתרון זה".

היתרון של היצירתיות האינטואיטיבית בעבודה הוא בכך שהעובד או המנהל מגיע לפתרון איכותי, מהיר ולעיתים אף מבריק. החסרון הוא בכך שאינו יכול להסביר כיצד הגיע לפתרון הנתון, דרך הפתרון אינו ברור. פועל יוצא מכך הוא הקושי לעבוד ביחד עם אנשים מאוד אינטואיטיביים בשל היותם מעורפלים למתבונן מהצד וכן לא ניתן לשחזר את דרך החשיבה שלהם, ולעיתים אף הם אינם מסוגלים לשחזר את דרך ההגעה לפתרון בעצמם. מנהל אינטואיטיבי שיבקש או יתבקש ללמד את עובדיו להגיע לפתרונות מסוימים עלול להתקשרות לכך לאור הכתוב לעיל. הדבר יכול להיחשב כחיסרון משמעותי למנהלים שבינינו (וכמו תמיד, תלוי את מי שואלים...).

יכולת הכללה

לאנשי האינטואיציה יש נטייה לתפוס נושא בשלמותו. הנטייה היא להיות ממוקד על הנושא ופחות על פרוצדורה של חשיבה. יוצא מכך שכאשר נדרשת החלטה, אדם אינטואיטיבי בדרך כלל יקבע דעה כוללת, והפרטים הקטנים יקבלו אצלו משנה חשיבות. כאשר בצוות אחד עובדים יחד איש אינטואיציה מובהק ואיש לוגי מובהק, הם עשויים להשלים אחד את חברו - במקרה הטוב, או לא יוכלו לשתף פעולה כי הפערים בתפיסה גדולים מדי - במקרה הפחות טוב או כל קומבינציה אחרת הקיימת בעבודה עם אנשים בעלי מאפיינים מנוגדים.

יכולת ההכללה מאפשרת תפיסה התרשמותית מהירה של המציאות, ולכן גם דרך פעולה מהירה. מצד שני, החלטה התרשמותית יכולה להניב החלטות חפוזות.

מהירות חשיבה

המהירות חשובה מאוד לאנשי האינטואיציה, בדרך כלל אצה להם הדרך והדבר אופייני לאנשים שחושבים מהר יותר מאשר הם פועלים. חשוב לדעת כי בתפקיד "המניע של התהליך" הם עשויים להצליח מאוד, החשיבה שלהם מופנית קדימה אך בהעדר בקרה, פנימית או חיצונית, הם עלולים לרוץ קדימה ללא תכלית.

מהירות יכולה להיות מרכיב מרכזי בתפקוד הדינאמי של ימינו, אך בעוכריה תופיע גם שטחיות מסוימת בשל אי הירידה לפרטים. לעיתים היא מביאה להבטחות ללא כיסוי אשר נראו אפשריות בעת קבלת ההחלטה המהירה וההתרשמותית אך פחות אפשרית לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה.

גמישות

הגמישות מאפשרת לאנשים בעלי אינטואיציה לחיות במצב של קונפליקטים או מצב דינאמי עתיר שינויים בשלום - בשונה מרב האנשים האחרים בעלי פונקציות דומיננטיות אחרות, כגון רגש. יכולת זו חשובה מאוד. מומלץ לשים לב למצב בו הפרזה באלמנט הגמישות תתבטא ב"גמישות יתר". רצונו של האדם האינטואיטיבי להתאים עצמו בכל מחיר ועלולה להתפרש בעיני אחרים כ"חוסר עמוד שדרה" וכגישה אופורטוניסטית (ניצול הזדמנויות).

אינטואיציה במסגרת העבודה - יתרון או חסרון?

כיצד משפיע עלינו השימוש באינטואיציה במסגרת העבודה? האם היא מהווה יתרון או חסרון?

שימוש באינטואיציה דומה במידה מסויימת לשימוש במלח במזון. לקיומה של אינטואציה אצל אנשים יש יתרונות רבים, אך כשהיא מגיעה במנות גדולות מאוד ואינה מאוזנת עם מרכיבי חשיבה אחרים, היא יכולה להקשות ולהפריע בתפקוד חברתי איכותי, כך גם המלח. כשמוסיפים אותו במידה הוא משפר את הטעם של האוכל, אך במנות מופרזות המלח גורע מהטעם של האוכל וגם נחשב כלא בריא.

שימוש מופרז באינטואיציה ללא איזון לוגי יוצרת בעצם התנהגות מהירה, חסרת חוקים, שלא ניתנת להבנה או לחיקוי ולכן לא מאפשרת למידה והתקדמות. הראיה הכוללת, ללא כישורים לראיה לעומק, יכולה להקשות על האדם להתמודד עם אתגרים מורכבים בעבודתו. היצירתיות, אם היא פראית ואינה מלווה ביכולת ויסות כלשהיא, יכולה להביא אדם להיות בלתי כשיר לתפקוד חברתי. אדם יצירתי וללא מגבלות יהיה לא מובן, לא סדיר, מתעלם מחוקים חברתיים ובהכרח אימפולסיבי שיכול להגיע עד תוקפנות ופגיעה בזולת (תוצא אפשרית כשמתעלמים מחוקים). גם גמישות, שעל פניו היא יכולת נהדרת, במינונים מופרזים, יוצרת אדם "ללא עמוד שדרה", אדם ששום דבר אינו חשוב לו והוא לא מסוגל או רוצה להציב לאחרים גבולות. הוא בהכרח מוותר על כל מה שחשוב לו. מכן, שהתשובה לשאלה האם אינטואיציה במסגרת העבודה היא יתרון או חסרון? - היא שקיומה של אינטואיציה היא יתרון משמעתי, בתנאי שהיא מצטרפת לכישורים ויכולות אחרים של האדם, העובד והמנהל.

לסיכום: שימוש מבוקר באינטואיציה, כשהיקף השימוש באינטואיציה והמיקום שלה בתהליכי החשיבה הם בשליטה מסוימת, יכול לסייע בצורה משמעותית בתחומים רבים בחיינו, בעבודה ואף מחוצה לה, ברמה האישית וברמה הארגונית. היא יכולה לסייע בהגברת יכולת פתרון הבעיות ובהגדלת היכולת להתאים עצמנו למצבים משתנים ובעיקר בהגברת יצירתיות וייחודיות. האם האינטואיציה שלכם עובדת?

_____________

בחזרה לנושא: מיומנויות ניהול

בחזרה לנושא: ניהול למתחילים

מאמרים נוספים בנושא אינטואיציה בעולם העבודה:

אינטואיציה - הגדרה

שתי הגדרות לאינטואיציה.
אינטואיציה בעבודה

השימוש באינטואיציה בדרך קבלת החלטות בראיה של תחומי עיסוק בארגון.